אנרגיה ירוקה – זה העתיד שלנו

חברות גדולות בארץ ובעולם כבר הפנימו את החשיבות במעבר לצמיחה ברת קיימא. כחלק מהשינוי, ניצול גגות לייצור חשמל מאנרגיית השמש הוא תנאי כמעט הכרחי להשקעה מוצלחת לטווח ארוך. בנק הפועלים, למשל, כבר הצטרף. בקרוב גם הכנסת?

בשנים האחרונות אנחנו עדים לשינוי בתפיסה העסקית בכל הנוגע לשילוב טכנולוגיות ירוקות בחיי היום יום של העסק. בעולם מחלחלת ההבנה שבדיקת הביצועים הכלכליים של חברות אינה מספיקה ועל ההשפעות על החברה – ובכלל זה על הסביבה – להילקח בחשבון.

משלבים שיקולים סביבתיים בצעדים עסקיים

המחקרים האחרונים מצביעים על העלייה החדה בפליטת גזי החממה ובאפקט שלהם על האקלים העולמי.
שוק האנרגיה, שאחראי לכ-40% מפליטת הפחמן הדו חמצני, אחד מגזי החממה הנפוצים ביותר, הוא חלק מרכזי מהשינוי. בשנים האחרונות, עובר העולם מפרדיגמה של עמידה בתקנות לכזו של לקיחת אחריות וקידום צמיחה ברת קיימא. לכן, כשמדברים על מעבר לחשיבה עסקית-סביבתית לא מדובר רק בחיסכון ישיר בשל ירידה בצריכת החשמל, אלא בעניין מוסרי של ממש – השארת עולם נקי ומקורות אנרגיה זמינים גם לדורות הבאים.

כפועל יוצא, השקעות וצעדים עסקיים, במיוחד ארוכי טווח, נבחנים בימינו לא רק בשל הפוטנציאל העסקי שלהם אלא גם בכל הנוגע לשיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי (ESG). גופי השקעות וקרנות פנסיה, למשל, משלבות שיקולים אלה בניתוב כספי המשקיעים שלהן. לפי דו”ח של מרכז המידע של האו”ם משנת 2009 התשואה מהשקעות בחברות המיישמות מדיניות סביבתית גבוהה בכ-7%. גם בישראל תופס התחום תאוצה, ולאחרונה פרסם המשרד להגנת הסביבה מסמך המתווה הטמעת מודל של השקעה אחראית בנושאי סביבה וחברה.

תאגידים ישראלים מאמצים מדיניות סביבתית

לפי דירוג מעלה לאחריות חברתית וסביבתית של תאגידים בישראל, עלה שיעור התאגידים להם יש מדיניות סביבתית כתובה מ-40% בשנת 2006 ל-78% בשנת 2012, ושיעור התאגידים להם יש מערכת ניהול סביבתית עלה מ-70% ל-79% באותן השנים.

בישראל, דוגמה לניצול מיטבי של משאבי החברה לצורך ייצור אנרגיה ירוקה היא שיתוף הפעולה בין שיכון ובינוי, בשליטת שרי אריסון, והריבוע הכחול נדל”ן בשליטת דודי ויסמן. הריבוע הכחול, שמחזיקה בנכסי נדל”ן משמעותיים ברחבי הארץ, אפשרה לבינוי ושיכון להציב על גגות של מבנים מסחריים בבעלותה לוחות סולאריים לייצור חשמל. בסך הכל מדובר בשטח של כ-40 אלף מ”ר, שמגיעים לפוטנציאל ייצור של 2.5 מגוואט לשעה. הפרויקט, לצד השקעות סביבתיות, סייע לתאגיד אלון הריבוע הכחול לעלות בשנה החולפת בדירוג האחריות הסביבתית והחברתית מסטטוס כסף לסטטוס זהב.

גוף נוסף שנרתם למהפכה הסולארית במסגרת האחריות התאגידית הוא בנק הפועלים, גם הוא בשליטת שרי אריסון. הבנק הודיע כבר בשנת 2009 שיבחן התקנת לוחות פוטו-וולטאים לייצור חשמל על גגות מבנים בבעלותו. כמו כן, מציע הבנק תכניות מימון מיוחדות למערכות סולאריות ללקוחות עסקיים ופרטיים ומממן קמפיינים לעידוד שימוש באנרגיה סולארית.

הבית הלבן הצטרף למהפכה הסולארית – בקרוב אצלנו?

לא רק תאגידים – גם גופי שלטון מכירים ביתרונות של ייצור חשמל עצמי באנרגיה סולארית כנושא חשוב הראוי לקידום. בשנה שעברה החליט נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, על התקנת כ-50 פנלים סולאריים על גג הבית הלבן. חשוב לציין שהוא לא הנשיא הראשון שעושה זאת – ג’ימי קרטר כבר התקין לוחות סולאריים על גג משכנו עוד בשנת 1979, אולם אלה הוסרו בידי יורשו רונלד רייגן.

גם אצלנו גופי שלטון שוקלים להצטרף למהפכה. על משכן הכנסת, שבשל הגג הגדול והשטוח שלו מהווה נקודה אידיאלית לייצור חשמל מאנרגיית השמש, מתוכננת הקמתה של מערכת פוטו-וולטאית שמסוגלת לייצר מגה-וואט אחד לשעה, בעלות של כשישה מיליון שקלים. המערכת לא רק תחסוך למדינה את חשבונות החשמל של המשכן, אלא היא חשובה גם מבחינה ביטחונית, בכך שתבטיח שבית הנבחרים ימשיך לתפקד גם במקרה חירום בו אספקת החשמל הסדירה לא תתאפשר.