מהחודש הבא: כל בעל גג עד 700 מ”ר יכול להתקין מערכת סולארית ללא היתר מהוועדה המקומית
לבעלי הגגות בישראל יש סיבה לחייך: בעלי גגות של בתים פרטיים, לולים, רפתות, מחסנים, מפעלים, מבני מסחר וכדומה, ייהנו מרפורמה החדשה, תאפשר להם להתקין מתקן סולארי המסוגל לייצר כמות חשמל בשווי של עד 55,000 ₪ בשנה (!!), כל אחד לפי גודל הגג שלו.
על פי רפורמה שתכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2014, לא יידרש עוד היתר בניה עבור התקנתם של מתקנים פוטו-וולטאים (PV) בהספק של עד 50 קילו-ואט.
מדובר בבשורה של ממש, אשר צפויה לסייע באופן משמעותי להרחבת היקף ייצור החשמל הסולארי בישראל ולעודד כניסת יצרני חשמל פרטיים נוספים לשוק האנרגיה. זאת, משום שעם ביטולו של ההליך הבירוקרטי שהיה כרוך בהוצאת היתר בניה מהוועדה לתכנון ובניה ברשות המקומית, יוכל כל בעל שטח גג מתאים להפוך ליצרן חשמל סולארי בקלות רבה יותר.
הרפורמה החדשה כוללת כל מתקן פוטו-וולטאי ביתי (עד 15 קילו-ואט) או עסקי קטן (עד 50 קילו-ואט) על גג מבנה, גם למתקינים מערכת פוטו-וולטאית המייצרת חשמל לצריכה עצמית בהסדרת מונה נטו, וגם ליצרנים פרטיים או עסקיים המעוניינים למכור חשמל לרשת בהסדרה תעריפית.
“רפורמת המרפסות”
הפטור המבורך מהיתר הבניה ניתן במסגרת רפורמה שיזם שר הפנים גדעון סער עם מינהל התכנון במשרד הפנים, אשר זכתה לכינוי הכולל “רפורמת הפרגולות” או “רפורמת המרפסות”. הרפורמה אושרה בכנסת בחודש מרץ, ופוטרת שורה של עבודות בנייה קלות מהצורך בהיתר בנייה. אולי קשה להאמין, אך עד כה חויבו בישראל בהיתר בניה, בנוסף למתקנים פוטו-וולטאים קטנים, שורה של עזרים ומכשירים שגרתיים למדי ובהם גדרות ושערים, מתקני חניה לאופניים, סככות, מתקנים לאצירת אשפה, דודי שמש, מערכות מיזוג אוויר, גופי תאורה, צופרי אזעקה, אנטנות ועוד. התקנה של כל אחד מאלה ואחרים דרשה מהאזרח הקטן לעבור תהליך מתיש ומפרך מול רשות התכנון המקומית, פגעה בזכות הקניין הפרטי והיוותה אובר-רגולציה מיותרת.
כנראה בשל כך, כינה השר את הרפורמה “מהפכה אנטי-בירוקרטית ממדרגה ראשונה”, כשמטרתה המוצהרת להקל על הבירוקרטיה והסחבת עמן נאלצים להתמודד האזרחים ולהפחית את העומס המוטל על מוסדות התכנון. על הדרך, גם אם זו אינה מטרתה המוצהרת, היא צפויה לקדם את ייצור האנרגיה הסולארית בישראל ולתרום לסביבה בהפחתת זיהום האוויר ובהקלה על העומס ברשת החשמל.
הנהלים והכללים המדויקים ליישום המתווה החדש יפורסמו במהלך חודש יולי באתר האינטרנט של משרד הפנים. באופן כללי, כל שיידרש מבעל הזכויות בנכס המקרקעין שעל גגו הוא מבקש להתקין את הפאנלים, הוא לדווח למחלקת הרישוי ברשות המקומית על דבר ביצוע העבודה, ולצרף להודעה אישור של מהנדס חשמל מוסמך. את האישור יש לשלוח בתוך 45 יום מביצוע העבודה.
על מנת לחבר את המתקן לרשת החשמל הכללית עדיין נדרש אישור מחברת החשמל, אך מרשות החשמל נמסר כי גם היא תומכת בדה-רגולציה בתחום, וכי האישור מתמצה בתהליך הממוקד בהיבטים טכניים והנדסיים בלבד של בדיקה וחיבור לרשת.
המעוניינים להתקין מערכות בגודל בינוני, בעלות הספק של מעל 50 קילו-ואט, יוסיפו, לפי שעה, להידרש להיתרי בנייה.
עם זאת, יש לציין כי היעדר הצורך בהיתר בנייה אינו פוטר את בעל הנכס מהחובה לבנות על פי החוק, וגם אינו מאפשר הקמת מתקן על מבנה שאיננו חוקי. התקנה מעבירה את האחריות מהוועדה אל האזרח עצמו.
חזון “הגגות הירוקים” מתממש?
מתקנים פוטו-וולטאים קטנים מהווים את הטכנולוגיה הישימה ביותר לייצור אנרגיה סולארית עבור יצרני חשמל פרטיים. בישראל קיימים היום כ-6,000 כאלה בלבד, אשר אינם משלמים עבור האנרגיה שהם צורכים ואף נהנים מהכנסה נוספת. עתה, עם הסרתו של עוד מכשול בירוקרטי, צפויים להצטרף אליהם רבים נוספים.
כבר לפני שנים יצרו ההצהרות, החזון, הרצון לתרום לסביבה והעסקה הכלכלית המשתלמת שמציעות המערכות הפוטו-וולטאיות על הגגות תור של יזמים שביקשו לקחת חלק במהפכה הסולארית ההולכת ומתממשת בישראל. הממשלה הכריזה שעד שנת 2020 ייוצר 10% מהחשמל בישראל באמצעות אנרגיה סולארית, שר התשתיות דאז הצהיר מעל כל פודיום רענן על “חזון הגגות הירוקים” שייצרו חשמל נקי בהמוניהם, ולרגע היה נראה שכמו בתחומים אחרים גם בתחום הסולארי עומדת ישראל להפוך למובילה עולמית. אולם הבירוקרטיה הכבדה וחוסר התיאום בין הגופים הצליחו להקפיא אפילו את השמש, והתפתחות התחום נעצרה.
כעת, עם הסרתו של אחד המכשולים הבירוקרטים הבולטים והמרתיעים שהעיבו על היזמות בתחום, נראה כי “חזון הגגות הירוקים” קרוב יותר למימוש.