המערכת הסולארית תופסת תאוצה בעולם

אחת החדשות המשמחות ביותר שעולות מדו”חות עדכניים של סוכנות האנרגיה הבינלאומית היא שנכון לשנת 2013, שוק האנרגיה הסולארית, החל לפעול בצורה כזו שהוא אינו נתמך עוד בהכרח על ידי סובסידות כאלו ואחרות. מה שהחל באופן צנוע בגרמניה שנחשבת לחלוצת התחום באירופה ומאוחר יותר פלש גם לספרד, הופך משנה לשנה לסטטוס קוו ביותר ויותר מדינות אירופיות. חשוב לציין שישראל לא משתרכת הרבה מאחור.

כיום ישנן מספר חברות ישראליות שמקדמות את התחום ובהן גרינקו אנרג’י. מדיווחים עדכניים עולה כי קצב ההתקנות עולה משנה לשנה. חקלאים רבים בישראל מתקינים בשנים האחרונות פאנלים סולאריים על גגות של בתי קירור, רפתות ולולים וכן עסקים מתחומים שונים החליטו להשתמש בשטח הגג הלא מנוצל על מנת להפיק חשמל סולארי, באופן טבעי וחסכוני ביותר.

היתרונות של אנרגיה סולארית

לשימוש באנרגיית השמש ליצירת חשמל יתרונות רבים. אחד היתרונות המרכזיים שנתנו לענף דחיפה רצינית בשנים האחרונות הוא העובדה שמדובר באנרגיה ירוקה. משמעות הדבר היא שהפקת החשמל אינה כרוכה בזיהום של כדור הארץ ואינה נתמכת על מקורות מתכלים כגון דלק מאובנים.

בנוסף לכך, חשמל סולארי מאפשר לצרכנים להגיע לעצמאות גבוהה בכל הנוגע לאספקת החשמל שלהם, בחלק מן המקרים. ביטול התלות בחברה חיצונית, השמירה על המארג האקולוגי של כדור הארץ והחיסכון הכספי הניכר, גורמים ליותר ויותר גופים עסקיים כמו גם ארגונים ואף אנשים פרטיים, להתקין על גגות הנכסים שלהם מערכות סולאריות.

לפעמים מדובר בהכרח

לעתים מערכת סולארית מותקנת על מנת לחסוך כסף ולעבור לאנרגיה ירוקה ולעתים מדובר בהכרח. אם צרכן מחובר למערכת בשיטת מונה נטו, והוא מצליח לספק לעצמו יותר חשמל ממה שצרך, החשמל העודף מסופק לחברת החשמל ובתמורה היא מזכה את הצרכן לפי הערך הכספי של הקוט”ש שיוצר באותו הרגע עד לשנתיים. עם זאת, כשהוא לא מצליח לספק לעצמו את כל התצרוכת, השארית מסופקת על ידי חברת החשמל.

אך מה בנוגע למקרים בהם לא מתאפשר להקים תשתית שתחבר את הצרכן לספקית המקומית? אז נכנסות לפעולה מערכות סולאריות עצמאיות. מערכות אלו מיועדות לצרכנים שנמצאים במקומות מרוחקים ומבודדים או במקומות לא נגישים ותפקידן הוא לספק את כל תצרוכת החשמל של הצרכנים. מערכות אלו פופולריות במיוחד במדינות בהן ישנם אזורי ספר רבים, אך ישנם גם צרכנים רבים בארץ שעושים שימוש במערכות האלו, כמו למשל בעלי חוות בודדים בנגב או מפעילים של טלפונים ציבוריים, מכמונות מהירות, מדחנים ועוד.