ראשי / זירת המומחים / כתבות ומאמרים / המדריך הסולארי – הסדרות ומסלולים חדשים לגגות 2018-2019

המדריך הסולארי – הסדרות ומסלולים חדשים לגגות 2018-2019

ראיון מיוחד עם ערן קופל, נציג ענקית האנרגיה הסולארית חברת האנווה סולאר בישראל

מיליוני פאנלים פוטו-וולטאים מכסים גגות, מאגרי מים, מדבריות ושטחים פתוחים ומספקים אנרגיה נקייה לאזורים שלמים ואף למדינות. זוהי תמצית החזון של ענקיות האנרגיה הסולארית המובילות היום בעולם.

התעשייה הסולארית, שפרצה לחיינו לפני מעט יותר מעשור כמעין סטארט-אפ בתחום הקלינטק, התקינה עד כה מערכות סולאריות המייצרות חשמל בהיקף של כ-139 ג’יגה-ואט. לכ-5 ג’יגה-ואט מתוכם אחראית חברת האנווה סולאר (Hanwha Solar) הקוריאנית, אחת מחמש ענקיות הסולאר המובילות בעולם. ערן קופל, נציג חברת האנווה סולאר בישראל, מסביר בראיון כיצד נראים פניו של השוק הסולארי המקומי והעולמי בעיני ענקית סולארית בינלאומית ומביא בשורה טכנולוגית ייחודית לבעלי הגגות בישראל.

 

 

שוק בתהליך התבגרות

“השוק הסולארי נמצא היום בשלב מעניין של מעבר מינקות לבגרות”, פותח קופל. “שלב הינקות אופיין בהתלהבות והסתערות, מחירים גבוהים, ידע נמוך ואי וודאות גבוהה. כל זה השתנה”, הוא מסביר. לדבריו, בעבר היו בשוק מעל 600 יצרניות קטנות ובינוניות, אך הן נעלמות בהדרגה או מתמזגות בחברות הגדולות שמעמדן הולך ומתבסס. “היום כ-90% משוק הפאנלים הסולאריים מבוסס על ייצור בסין והשוק נשלט על ידי חברות ענק, כאשר החברות ששרדו בשוק מתאפיינות בבגרות, מקצועיות, יעילות וכושר תחרותיות”.

לדברי קופל, כאשר עלה נפח הפעילות עקומת הניסיון עשתה את שלה והובילה בתורה לירידה חדה במחירים, הן של ציוד כמו פאנלים וממירים והן של ההתקנה. “עלות מתקן סולארי ירדה בתוך 4 שנים ב-70%, תארו לכם שעלות מכונית או דירה היו יורדים בקצב כזה”, הוא אומר. “במקביל, נהנה התחום בישראל מאופק ברור ויציב בזכות הסדרת ‘מונה נטו’
, המיועדת לצרכני חשמל. הסדרה זו מציעה ליצרני החשמל הסולארי לשלם רק על ההפרש בין עלויות החשמל שהפיקו לזה שצרכו, היא מתאפיינת בפשטות רבה ולכן חוסכת בזמן ובעלויות”.

בנוסף, עלתה מאוד האמינות והיעילות של המוצר עצמו. “הפאנל הסולארי מגיע היום עם אחריות ל-25 שנים, הוא עמיד בתנאי אקלים קשים, נצילותו עלתה ומשקלו פחת – מה שמקל על התקנתו”, הוא מפרט. “כמו כן, חלו בפאנל שינויים טכנולוגים שמשפרים מאוד את ביצועיו. למשל, בייצור הפאנל החלו להשתמש בשכבת מגן שמקטינה צבירת אבק ומונעת סנוור ועלתה נצילות הפאנל בתנאי חום”.

“השינוי החד והמהיר בתקופה כה קצרה הוא כמו סרט בהילוך מהיר על תהליכי התבגרות של שוק, אשר בדרך כלל נמשכים על פני עשורים שלמים”, הוא אומר.

אפיק השקעה משתלם ובטוח

חלק מרכזי בתהליך התרחבותן המהירה של חברות האנרגיה הסולארית ובצמיחתן לכדי ענקיות בינלאומיות לקחו הבנקים וגופי המימון.

עם התייצבות השוק הפכו המתקנים הסולאריים לאפיק השקעה משתלם ובטוח. הבנקים זיהו את פוטנציאל ההשקעה בתחום והחלו להציע מימון גבוה. יבואני הפאנלים קיבלו אישור כספק מטעם הבנקים, ובתוך זמן קצר גדל מספר המשקיעים בתחום.

בישראל מציעים הבנקים עבור השקעה במתקן סולארי מימון של עד 80% בהלוואה ארוכת טווח ובריבית נמוכה. החזר ההשקעה עומד היום על 5-8 שנים והתשואה דו-ספרתית ונעה בין 12% ל-15%.
כתוצאה, בעידוד הבנקים הוקמו גם בארץ וגם בעולם פרויקטים סולאריים בהיקפים עצומים, התעשייה גדלה והתעצמה והיא מעסיקה היום באופן ישיר מאות אלפי עובדים.

 

התחזית: עליה של 30% בייצור

“השוק הסולארי העולמי ממשיך לצמוח”, אומר קופל, “השנה יותקנו בעולם 45 ג’יגה-ואט של מערכות סולאריות, שזו כמות של פי 4 מסך כושר ייצור החשמל בישראל – גז, פחם וסולר גם יחד”. כך, אם בשנה החולפת עמד כושר הייצור המותקן על 139 ג’יגה-ואט, תוספת של 45 ג’יגה-ואט מהווה עליה של כ-30%.

הוא מסביר, שבעוד שהשוק האירופאי מתכווץ בשיעור חד, מאזנת הפעילות בסין, הודו, טורקיה, דרום אמריקה ואפריקה את הירידה הזו. “חדירה של אנרגיה סולארית למדינות בעלות כלכלה מתפתחת מהווה הוכחה נוספת לכך שמערכות סולאריות הן כלכליות למשק, ולא רק מועילות לאיכות הסביבה”.

 

ישראל – השוק התחרותי בעולם

“השוק הישראלי אמנם קטן וזניח ביחס לשווקי העולם, אך הוא מהווה את אחד השווקים התחרותיים ביותר בעולם”, אומר קופל, ולדבריו המגמה הזו תלך ותגבר. “אני צופה שבשנה הקרובה נראה מיזוגים בין מתקינים לצורך התייעלות והתמקצעות, היקף הפעילות יצמח באופן מתון ויתמקד במערכות ‘מונה נטו’”.

עם זאת, הוא מציין, כי עיקר הפעילות צפוי לעבור מן המגזר הקיבוצי למגזרי התעשייה, המסחר והמגזר המוסדי-ממשלתי, אשר בעקבות חקיקה ותקנות צפויים לצמוח באופן משמעותי. “מגזרים אלה מאופיינים בגגות קטנים יותר ולכן צפוי גידול חד בהתקנות של מערכות פוטו-וולטאיות קטנות”.

 

רפורמת הפרגולות

בנוסף, בעקבות כניסתה לתוקף של “רפורמת הפרגולות” עליה חתם ביוני 2014 שר הפנים גדעון סער, צופה קופל צמיחה משמעותית גם בפלח השוק של מערכות ביתיות קטנות. “רפורמה זו מאפשרת להקים מתקנים סולאריים קטנים ללא היתר בניה וללא טופס 4, מה שמפחית את הבירוקרטיה הכרוכה בהתקנת מערכת כזו ומקצר את התהליך מחצי שנה לשבועיים”, הוא אומר.

“קיצור הבירוקרטיה צפוי להוזיל את עלות הקמת המתקן הביתי ב-20%. בעלי בתים פרטיים עם גג בשטח של 60-120 מ”ר יוכלו להקים מתקן סולארי בעלות של 50-80 אלף ש”ח ולהפסיק לשלם חשבונות חשמל לתמיד. אני בטוח שרבים יזהו את ההזדמנות וינצלו אותה”.

בשורה טכנולוגית לבעלי גגות בישראל

למתקיני המערכות הפוטו-וולטאיות בישראל מביא קופל בשורה טכנולוגית ייחודית היישר ממעבדות האנווה סולאר: פאנל סולארי ייעודי לאקלים חם. “הגורם העיקרי להפסד התפוקה של מתקן סולארי הוא החום”, הוא מסביר. “הפאנל לאקלים חם כולל אמצעים לקירור פאסיבי, כך שטמפרטורת הפאנל לא עולה בהרבה מעל לטמפרטורת הסביבה”. באקלים הישראלי, תפוקת הפאנל החדש גבוהה ב-10% לפחות, מתפוקת פאנל “רגיל”.

הפאנל החדש מהווה פריצת דרך משמעותית בשוק האנרגיה הסולארית. “מדובר בשוק שמרני שמציע מעט מאוד פריצות דרך טכנולוגיות”, אומר קופל. “הכיוון הכללי שחברות מציעות הוא שיפור מתון בנצילות הפאנל. רק במקרים נדירים עולים פתרונות ייחודיים שמשפרים את תפוקת הפאנל באופן דרמטי ומשנים את כללי המשחק”.

באשר לעתיד קופל אופטימי. “אני מקווה שהתעשייה הסולארית תמשיך להתפתח ולהגשים את החזון של אנרגיה נקייה, מתחדשת וכלכלית”.

כתבות שעשויות לעניין אותך

There are no reviews yet. Be the first one to write one.

Call Now Button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות