ראשי / זירת המומחים / כתבות ומאמרים / מודל כלכלי למערכת סולארית עסקית

מודל כלכלי למערכת סולארית עסקית

המודל העסקי שנבחן כאן מתאים לעסק מסחרי או חקלאי עם שטח גג פנוי של כ-2,000 מ"ר וצריכת חשמל שנתית של מעל ל-200,000 ₪ (כדוגמת הגג שעליו אנחנו עומדים).

תחשיב המודל הכלכלי למערכת סולארית עסקית מורכב ממספר משתנים: ראשית, יש את כמות החשמל שאנחנו יכולים לייצר באמצעות המערכת הסולארית, שנית, ערכו הכספי של החשמל אותו אנו מייצרים, שלישית, עלות המערכת, רביעית, תנאי המימון, ולבסוף, יש את תפעול המערכת לאורך חייה, הכוללים תחזוקה, נקיון מערכת, חלפים, ירידת תפוקה וביטוח לאורך 25 שנות חיי המערכת.

ההכנסות במודל העסקי "מונה נטו" קשורות באופן ישיר לשני משתנים מרכזיים: הראשון, כמות החשמל המיוצר במערכת הסולארית. בישראל אנחנו יודעים שמערכת סולארית מסוגלת לייצר כ-1,750 קוט"ש מידי שנה לכל קילווט מותקן. למשל, כל שלושה פאנלים (שאתם רואים) במערכת זו, מייצרים בשנה 1,750 קוט"ש. אזי, אם נכפיל את הספק המערכת, שציינו שהוא 200 קילו בייצור השנתי של כל קילווט מותקן שזה 1,750 קווט"ש, נראה שאנחנו מסוגלים לייצר במערכת סולארית זו 350,000 קוט"ש בשנה.

הפרמטר השני שקובע את ההכנסה הוא תעריף החשמל. באותו רגע שהמערכת הסולארית מייצרת חשמל ואנחנו משתמשים בו, זה חשמל שאנחנו לא קונים באותו רגע מחברת החשמל. וזאת לאחר הורדת תעריפי החשמל בפברואר 2015.

כך יוצא שאנחנו מקבלים 53 אגורות בממוצע שנתי עבור כל קוט"ש שמיוצר באמצעות המערכת הסולארית.
לבסוף, אנחנו רואים שמערכת סולארית של 200 קילו תחסוך לנו מידי שנה כ-185,000 ₪.
עכשיו, נעבור לחלק השני של התחשיב, עלות המערכת.

עלות מערכת סטנדרטית עולה היום כ-5,200 ₪ לקילווט מותקן. משמע, מערכת זו עולה כמיליון ₪ בהשקעה חד-פעמית.

הפרמטר השלישי הוא הוצאות המימון. במידה והחלטתם לקחת מימון למערכת, רוב הבנקים בישראל מציעים מסלול מימון של 80% משווי המערכת למשך 10 שנים בריבית של 5%. אנחנו גם ניקח את הפרמטר הזה ונכניס אותו למודל העסקי שלנו.

כמו כן, ניקח בחשבון גם את הוצאות התפעול והתחזוקה השונות הנאמדות בכ-2% מעלות המערכת מידי שנה.
ההוצאות האלה כוללות את עלות התחזוקה, ניטור, שטיפה, ביטוח וחלפים שיש לקחת בחשבון לאורך חייה של המערכת.
כמו כן, נכניס למודל גם את ירידת התפוקה של הפאנלים, שעומדת לפי נתוני היצרנים על כ-0.5% מידי חצי שנה.

לפני שנעבור לתזרים המזומנים של המודל העסקי, נראה מה החסכון הצפוי לנו לאורך חיי המערכת. חשוב לציין כי בכל העמודות נלקח בחשבון ירידת התפוקה של המערכת לאורך השנים והייוונו של הכסף.
בעמודה הראשונה, אנחנו רואים את אורך חיי המערכת, במשך 25 שנות חייה.

בעמודה השניה, הנקראת "חסכון שנתי", ניתן לראות את החסכון השנתי ברוטו שלנו בחשבון החשמל בשנה.

בעמודה השלישית, הנקראת "חסכון בניקוי תפעול", ניתן לראות את החסכון השנתי הצפוי לאורך חיי המערכת, לאחר הוצאות התפעול השונות.

ובעמודה הרביעית, הנקראת "חסכון בניקוי מימון", ניתן לראות את המודל העסקי במלואו. בו נלקחים בחשבון כל המשתנים, וביניהם, גם הוצאות מימון של 80% שאנחנו לוקחים לטובת המערכת.
המספרים מייצגים את החסכון השנתי הנקי, לאחר החזרת ההלוואה ותחזוקה ראויה של המערכת.

אז מה אנחנו רואים במודל העסקי?

במידה ולא לקחנו הלוואה ולא תפעלנו את המערכת, אנחנו רואים את החסכון השנתי מידי שנה.
במידה ולא לקחנו הלוואה ותפעלנו את המערכת כראוי, אנחנו רואים את החסכון השנתי בעמודה השלישית.

במידה ולקחנו הלוואה ותפעלנו את המערכת כמו שצריך, אנחנו רואים שאחרי כל ההוצאות, לרבות החזרת ההלוואה, אנחנו כבר מהשנה הראשונה בתזרים חיובי של עשרות אלפי שקלים, כ-50,000 שקל מידי שנה, כפי שאתם רואים, עד סוף זמן החזר ההלוואה. ואחרי כן, אנחנו נקבל את מלוא החסכון ישירות לכיס שלנו.
השקעה זו, תניב לבעל המערכת תשואה של 15% על השקעתו.

בתחילת המודל אמרנו שההכנסות קשורות באופן ישיר למחירי החשמל. כך, במידה ומחירי החשמל יעלו, כך ההשקעה תניב תשואה גבוהה יותר וחסכון שנתי גדול יותר, ממה שמוצג במודל עסקי זה.

כידוע לכם, מחירי החשמל בישראל הם הנמוכים במדינות ה-OCED, ולפי מחירי החשמל בעשור האחרון בישראל ובכל העולם, החשמל רק הולך ומתייקר. כך, שסביר להניח שהתשואה הדו-סיפרתית שכבר מובטחת למשקיע על פי מודל עסקי זה, אפילו תגדל עם השנים ותניב למשקיע חסכון גדול יותר ממה שמוצג במודל עסקי זה.

כתבות שעשויות לעניין אותך

אין עדין תגובות , תהיה הראשון שכותב ביקורת!

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.